שתי השיטות העיקריות לפיזור בדים הן מריחה ידנית ומריחה אוטומטית.
פריסה ידנית כרוכה בפריסת גלילי בד על שולחן חיתוך, מדידה וסימון של הבד לפי הדוגמה, ופריסה ידנית של הבד בשכבות להכנתו לחיתוך. שיטה זו משמשת בדרך כלל עבור נפחים קטנים יותר של בד או עבור בדים שקשה לטפל בהם באמצעות מכונות.
מאידך, פריסה אוטומטית כרוכה בשימוש במכונה מבוקרת על מנת לפרוס כמויות גדולות של בד במהירות ובדייקנות. שיטה זו משמשת בדרך כלל במסגרות תעשייתיות בהן יש צורך לעבד נפחים גבוהים של בד במהירות וביעילות.
לשתי השיטות יש יתרונות וחסרונות. פריסה ידנית מציעה שליטה רבה על הבד ומהווה אפשרות טובה לפעולות בקנה מידה קטן. פריסה אוטומטית, לעומת זאת, מהירה ויעילה יותר, מה שהופך אותה לבחירה טובה יותר עבור פעולות בקנה מידה גדול.
לא משנה באיזו שיטה משתמשים, חשוב לוודא שהבד יתפזר באופן שווה כדי למנוע עיוותים או אי התאמות במהלך החיתוך. פריסת בד טובה חיונית להשגת מוצר סופי איכותי.
